שירת חנה חלק ב'
מאייר זאב בוגולמוני תמונה 8 על ספת הפסיכולוג עמוס: שלום שירה שירה: שלום עמוס: נראה שאת בחוסר נוחות מסוימת שירה: אנחנו נוגעים כאן בדברים לא הכי נוחים עמוס: נכון, אבל הרי אנחנו רק בהתחלה. בסוף את תראי שתרגישי נינוחה ביותר על ידי. אחד מתפקידי כמטפל הוא לגרום לך להרגיש נינוחה […]
שירת חנה
שירת חנה מאת: אהוד לוסין מאייר: זאביק בוגולמוני דמויות שירה חנה עמוס זלמן אמה של שירה (אמשש) ילדה 1 ילדה 2 שבב 1 שבב 2 עלילת המחזה אינה לינארית. היא קופצת בין פרקי זמן שונים בין התמונות השונות. תמונה 1 (אישה בגילאי ה30 לחייה מתקדמת לקדמת הבמה, היא אוחזת תינוקת) […]
תחבורה ציבורית
לכבוד הלחות של אוגוסט שלפעמים מגיעה עד ירושלים, הפעם לא יהיו אמרי שפר בשקל על פרשת השבוע, אלא פשוט קובלנה על מר גורלנו באוטובוסים הקטע בתחבורה ציבורית היא שהיא צריכה להיות יעילה. ככה מתבקש סך הכל. אולי זה לא התבקש בעבר כשזה היה מנגנון תחבורה לציבור הרחב, אבל משעה שהכבישים עמוסים עד כדי קיא במכוניות, […]
על ראש השנה – חג שמח!
למרות התדמית החגיגית שלו, של תפוחים בדבש ורימונים ובגדים לבנים, ראש השנה הוא יום (או יומיים) של משפט. ובמשפט בדרך כלל מה שעושים זה מנסים להביא טענות ענייניות ללמה הנאשם זכאי, או למה כדאי לשופט להקל בעונש. אבל בראש השנה זה לא מה שקורה. בראש השנה בסך הכל באים לפני המקום ברוך הוא ואומרים: "אָדָם… […]
על עיתונות בראי פרשת ניצבים וילך
להיות עיתונאי בקווים כלליים זה לזהות כותרת. יסלחו לי כל מי שרוממות המקצוע בגרונם, אבל אם ננסה לזקק את הדברים, מעבר ל"חשיפת האמת" ו"למאבק הבלתי מתפשר בהשחתת השלטון" בסופו של דבר עיתנואים מחפשים להנגיש החלטות חשובות ומורכבות לכותרת פשוטה. ולכן תעשיית הפושים האינסופית חוגגת ביישומי החדשות, ולכן כל היום שומעים ברדיו חצאי משפטים של אנשים […]
על פרשת כי תבוא בראי הקורונה
השחרור שלי נגזל ממני. זה אולי קטנוני ואגואיסטי להודות בזה, אבל השירות שלי מצה"ל לא זכה לציון ראוי. הוא נבלע בשצף האירועים ההזויים שתקפו אותנו בחודשים האחרונים: משבר הקורונה על גווניו השונים והמאוסים. לא חגגתי במסיבת שחרור, במקום שבו שירתי אפילו לא עשו לנו שיחת סיכום או שלחו לנו דברי פרידה במייל. אפילו לא סיימתי […]
על זיכרון האינטרנט ופרשת כי תצא
האינטרנט זוכר הכל. גם הווצאפ זוכר כמעט הכל, ברמה של שש שנים אחורה שזה בעצם המון. זה דבר נורא ואיום היישומים האלה מכריחים אותך לחזור אחורה ולראות אלפי תמונות ועשרות אלפי שיחות בימים שונים ושעות שונות שהמוח פשוט לא מתוכנן לזכור. זה דבר נורא ואיום שהווצאפ זוכר הכל, שאפשר בכל רגע לחזור לאחת הדרכים הנפוצות […]
לחצות את הנהר
נדמה לי שהסיבה שנהר הירדן מוזכר כל כך הרבה סביב הכניסה לארץ קשורה בעוצמות שיש בזרימת המים. זו אותה סיבה שבגללה מעמד הר סיני קורה רק אחרי שים סוף נקרע לשניים. כי אנשים צריכים לעבור בירדן או בים לפני שהם מקבלים חוקים ורוקמים את הרמוניית חייהם. הירדן לא מוזכר רק כמשהו שמקדים את הכניסה לארץ, […]
על תופעת המחאה הישראלית מול מגבלת האון היהודית (בהשראת פרשת עקב)
אחד הדברים היפים בהפגנות בירושלים ואולי בהפגנות בכלל הוא האמונה שפעולות מעשיות באמת יביאו לשינוי במציאות. הצעירים שגודשים את כיכר פריז, המבוגרים ששמחו בכיכר גורן בפתח תקווה ומכיוון אחר, נושאי הדגלים הכתומים נגד ההתנתקות באמת האמינו שהם יגרמו לשינוי, שהמחאות יבטלו את רוע הגזרה או יעיפו את ביבי ויביאו לתיקון בשלטון. זו תודעה מאוד מרגשת […]
על הסופי והאינסופי במעמד הר סיני (פרשת ואתחנן)
אם פרשת דברים (והפטרתה כמובן) היא פרשת החורבן, אז ואתחנן היא פרשת הבנייה. אמנם גם בדברים וגם בואתחנן מופיעה נזיפתו של אלוהים במשה וההבטחה שלא יכנס אל הארץ, אבל הפרשה כולה מתמקדת ברגע הבלעדי בהיסטוריה האנושית – מעמד הר סיני. כשאנחנו חושבים על מעמד הר סיני, אנחנו נותנים דעתנו בעיקר על התוכן שנמסר שם: עשרת […]
