שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

על עיתונות בראי פרשת ניצבים וילך

להיות עיתונאי בקווים כלליים זה לזהות כותרת. יסלחו לי כל מי שרוממות המקצוע בגרונם, אבל אם ננסה לזקק את הדברים, מעבר ל"חשיפת האמת" ו"למאבק הבלתי מתפשר בהשחתת השלטון" בסופו של דבר עיתנואים מחפשים להנגיש החלטות חשובות ומורכבות לכותרת פשוטה.

ולכן תעשיית הפושים האינסופית חוגגת ביישומי החדשות, ולכן כל היום שומעים ברדיו חצאי משפטים של אנשים באורך של 11 שניות, שמטבע הדברים הם גם חצאי אמיתות. כי בעצם עיתונאים לא טובים בלהעמיק. הם צריכים משהו ש"ימשוך" ש"יהיה מעניין", אחרת המאזינים או הקוראים בורחים אחרת זה לא קרה. כלומר אפשר להגיד דברים מאוד חשובים באוויר העולם, אבל אף אחד לא ישמע אותם כי הם לא כותרתיים.
וזה לא רק בתקשורת, זה גם בכלל בחיים שלנו. זמן הריכוז של אנשים הצטמצם דרמטית, כך לפחות אני מרגיש, בשנים האחרונות. אם במהלך שיחה אתה לא מתומצת, אנשים לא מחזיקים ראש. אם אין לך פאנצ', מהר מאוד זכות הדיבור שלך נגזלת.

ובפרשת השבוע משה פוסח על שתי הסעיפים. הוא מתחיל בכותרות (אינסרטים, כמו שקוראים לזה שמה ברדיו), הוא נותן הכרזות מפוצצות של אוי ואבוי למי שיעז למרוד באלוהים בעתיד: "פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ ה' אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַֽעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַֽעֲנָֽה". חשוב לשים לב לעושר הלשוני. עפות פה מילים כמו לענה – הצמח הרע והמר.
אבל בפתיחת הפרשה המחוברת, משה הולך. הוא מבין שככה זה לא יעבוד. הוא מבין שככה בטוח עם ישראל יעשה בעתיד הרע בעיני ה'. ולכן הוא מתכונן לשיר, או לפחות להגיד שירה. כי משה מבין שיש דברים שאי אפשר להסביר אותם במילים או בצורה רציונלית, ובטח שאי אפשר לתמצת אותם לכותרת. והוא מבין שהכותרות האלה יוצרות חברה נבובה וריקה שלא מסוגלת להבין באמת ולשמוע אחד את השני.
ויותר מזה, משה מבין שאי אפשר להסביר את הרומן ההזוי שלנו עם אלוהים במילים, אלא רק בשורות שבורות ובמילים עקומות שלא מסתדרות כמו שצריך, ובמנגינה פורחת.
כמו בשירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תחבורה ציבורית

לכבוד הלחות של אוגוסט שלפעמים מגיעה עד ירושלים, הפעם לא יהיו אמרי שפר בשקל על פרשת השבוע, אלא פשוט קובלנה על מר גורלנו באוטובוסים הקטע

קרא עוד »

על ראש השנה – חג שמח!

למרות התדמית החגיגית שלו, של תפוחים בדבש ורימונים ובגדים לבנים, ראש השנה הוא יום (או יומיים) של משפט. ובמשפט בדרך כלל מה שעושים זה מנסים

קרא עוד »

על פרשת כי תבוא בראי הקורונה

השחרור שלי נגזל ממני. זה אולי קטנוני ואגואיסטי להודות בזה, אבל השירות שלי מצה"ל לא זכה לציון ראוי. הוא נבלע בשצף האירועים ההזויים שתקפו אותנו

קרא עוד »

לחצות את הנהר

נדמה לי שהסיבה שנהר הירדן מוזכר כל כך הרבה סביב הכניסה לארץ קשורה בעוצמות שיש בזרימת המים. זו אותה סיבה שבגללה מעמד הר סיני קורה

קרא עוד »

רוצים להשאר מעודכנים?

זה חינם לחלוטין - ואני מבטיח לא לחפור יותר מידי (: