שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

לחצות את הנהר

נדמה לי שהסיבה שנהר הירדן מוזכר כל כך הרבה סביב הכניסה לארץ קשורה בעוצמות שיש בזרימת המים. זו אותה סיבה שבגללה מעמד הר סיני קורה רק אחרי שים סוף נקרע לשניים. כי אנשים צריכים לעבור בירדן או בים לפני שהם מקבלים חוקים ורוקמים את הרמוניית חייהם.
הירדן לא מוזכר רק כמשהו שמקדים את הכניסה לארץ, אלא כברדק שמטרים את הסדר. בתחילת הפרשה מוזכר בהבזק המעמד בהר גריזים ובהר עיבל, חידוש הברית של אלוהים עם ישראל, עיגון הקשר בחוק ובסדר אחרי שיכנסו לארץ. כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ…וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם.
כלומר רק אחרי שתעברו את הנהר תשמרו את החוקים והמשפטים, שאני נותן לפניכם. גם אתם מקבלים את החוקים כרגע, גם אתם שומעים אותם, אין ברירה צריך לעבור את הירדן כדי באמת להפנים כדי לקבל את הסדר.
וזה באמת לא כל כך ברור. למה המעבר במים כל כך קריטי לכינון הסדר? למה חייבים לעבור בים בחרבה בים סוף כדי לעמוד פרשה אחר כך מול ההר ומול המוסר? ואני חושב שזה קשור לעוצמות האינסוף של הים ולעוצמת הזרימה של הנהר. כשאדם נתקל בנהר או בים הוא מתמודד עם עוצמות שחורגות מהיום יום. להיכנס לתוך הנהר זה בעצם לשים את עצמך בתוך הכאוס בתוך סחף אדיר שאין כמעט יכולת לעמוד בו.
המעבר בירדן מסמל את השטף שכל אדם צריך לעבור לפני שהוא נכנס לעולם החוקים והסדר. הליכה במדבר או שעבוד במצריים לא מתקרבים לשצף של המים. צריך להיכנס פנימה. צריך להרגיש בלאגן, צריך להרגיש שאין כיוון ושספיקת המים היא היחידה שמכתיבה
ואחרי שעוברים בים ביבשה אחרי זה אפשר לקבל חוקים ומשפטים ולהגיע לשיח מחדש. אחרי הטבילה במים. אחרי חוסר היכולת להכתיב. אחרי הזרם עולים ומתייצבים על ההרים כדי "לשמור ולעשות את כל החוקים ואת המשפטים". כל אדם צריך לעבור את הירדן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

על השראה, הפרדס ודו קוטביות

אדם סביר, המתיימר לכתוב טור-בלוג חצי אישי וחצי פוליטי היה עושה מטעמים מאירועי השבוע. הפגנות סוערות, אלימות כלפי מוחאים, דיונים סוערים ברשתות החברתיות ואם לא

קרא עוד »

רוצים להשאר מעודכנים?

זה חינם לחלוטין - ואני מבטיח לא לחפור יותר מידי (: